המאמר הזה מיועד למשפחות שעדיין לא החליטו איזה סוג של מטפל/ת מתאים להן. זאת אחת ההחלטות הראשונות שצריך לקבל בעולם הסיעוד, ועדיף לקבל אותה מתוך הבנה ולא מתוך תחושת בטן או המלצה אקראית. השאלה לא איזה סוג מטפל/ת זול יותר. השאלה איזה סוג מטפל/ת מתאים למצב של ההורה שלכם.
ההחלטה הזאת משפיעה על כל מה שיבוא אחר כך: דרך ההעסקה (חברת סיעוד או העסקה ישירה), הבירוקרטיה הנדרשת, הוויזות, התאגיד, הביטוחים. כדאי לסגור אותה מוקדם, ובצורה מודעת.
השאלה הראשונה: מה ההורה צריך?
רוב המשפחות מתחילות את ההחלטה הזאת בשאלה "מה זול יותר?". זאת לא השאלה הנכונה. השאלה הנכונה היא: כמה שעות סיעוד ההורה שלי צריך ביום, ובאילו שעות?
שאלות עזר שיעזרו לכם לכמת את הצורך:
- האם ההורה יכול להישאר לבד בבית בכלל, או שצריך נוכחות רציפה?
- האם הוא קם בלילה, מתבלבל בלילה, או צריך עזרה בלילות?
- כמה שעות ביום הוא צריך עזרה פעילה (אכילה, רחצה, ניידות) לעומת השגחה בלבד?
- האם יש סיכון לנפילה, נדידה, או התנהגות מסכנת אם הוא לבד?
- האם המצב יציב, או הולך ומחמיר בקצב נראה לעין?
התשובות לשאלות האלה מובילות אתכם לאחת משתי משפחות פתרונות: סיעוד שעתי (מתאים למטפלת ישראלית) או סיעוד 24 שעות (מתאים בדרך כלל לעובד זר עם לינה).
מתי מטפלת ישראלית היא הפתרון הנכון?
מטפלות ישראליות עובדות בדרך כלל במשרה חלקית, לפי שעות. לרוב הן מועסקות דרך חברת סיעוד שמגייסת אותן ושולחת אותן לבית המטופל לפי הסכם השעתי. ההורה לא מארח אותה אצלו, היא מגיעה לעבודה ויוצאת בסוף המשמרת.
מטפלת ישראלית מתאימה כאשר:
- ההורה עצמאי ברוב שעות היום, וצריך עזרה רק במשך מספר שעות
- התמיכה הנדרשת היא בעיקר תפקודית (רחצה בבוקר, ארוחות, תרופות) בשעות מוגדרות
- ההורה מסוגל להישאר לבד בלילות או שיש בן משפחה שגר בקרבת מקום
- ההורה מעדיף תקשורת בעברית עם מי שמכיר/ה את התרבות הישראלית
- המשפחה מעדיפה שמירה על פרטיות הבית בשאר השעות
- המצב הסיעודי בשלביו המוקדמים והמטופל מתפקד באופן יחסי
כל ההסדר הכספי במקרה הזה עובד דרך חברת סיעוד. גמלת הסיעוד עוברת לחברת סיעוד, החברה משלמת למטפלת לפי השעות, ומה שנותר עובר לכם או לקיזוז ההוצאות. אין לכם תפקיד של מעסיק ישיר, ואין צורך בתאגיד או בוויזה.
מתי עובד זר עם לינה הוא הפתרון הנכון?
עובד/ת זר/ה לסיעוד גרים בבית המטופל במשרה מלאה. הם נמצאים שם בכל שעה ביום ובלילה (עם הפסקות שבועיות וזכויות מנוחה לפי החוק), מטפלים, מבשלים, ונוכחים. זה לא הסדר "שעות עבודה" קלאסי, אלא הסדר חיים משותפים.
עובד זר עם לינה מתאים כאשר:
- ההורה לא יכול להישאר לבד לאורך שעות ארוכות
- יש סיכון לנפילה, התנהגות מסכנת, או חוסר התמצאות
- ההורה צריך עזרה בלילות (תרופות, מעבר לשירותים, השגחה)
- המצב הסיעודי מתקדם או הולך ומחמיר בקצב משמעותי
- המשפחה צריכה רציפות וביטחון של נוכחות רציפה
- ההורה במצב סיעודי אמיתי שדורש סיוע פעיל ברוב פעולות היומיום
בהסדר הזה אתם הופכים למעסיקים פורמליים. אתם משלמים למטפל/ת ישירות (בהעסקה ישירה) או דרך חברת סיעוד. נדרש היתר העסקה, רישום בתאגיד, ביטוח רפואי, ופתיחת תיק מעסיק בביטוח לאומי. נשמע מסובך מבחוץ, אבל זה הסדר שאלפי משפחות מנהלות בהצלחה.
שלוש דוגמאות מהשטח
דוגמה 1: דליה, 78, אלמנה, גרה לבד. דליה מתפקדת באופן עצמאי ברוב הזמן. היא צריכה עזרה ברחצה בבקרים, בקניות פעם בשבוע, ובתזכורות לתרופות. בלילה היא ישנה בלי בעיה. הפתרון הנכון: מטפלת ישראלית 4-6 שעות ביום, דרך חברת סיעוד.
דוגמה 2: יעקב, 84, סובל מאלצהיימר בשלב מתקדם. יעקב לא מסוגל להישאר לבד. הוא מתבלבל, נודד בבית, מחפש את אשתו שנפטרה, ולא יודע אם אכל. הוא צריך השגחה רציפה, גם בלילות. הפתרון הנכון: עובד זר במשרה מלאה עם לינה.
דוגמה 3: שרה, 81, אחרי שבר באגן. שרה במצב יציב מבחינה קוגניטיבית, אבל לא מסוגלת להתהלך לבד, להתרחץ לבד, או לקום מהמיטה בלי עזרה. היא צריכה עזרה בכל פעולה פיזית. הפתרון הנכון: עובד זר במשרה מלאה עם לינה, גם אם היא צלולה לחלוטין מבחינה מנטלית.
הדפוס הנפוץ: התחלה ישראלית, מעבר לזר/ה
הרבה משפחות מתחילות את המסע עם מטפלת ישראלית במשרה חלקית, ואחרי שנה או שנתיים, כשמצב ההורה מתדרדר, הן עוברות להעסקה של עובד/ת זר/ה במשרה מלאה. זה לא כישלון, זה דפוס נפוץ ולגיטימי.
חשוב לדעת על זה כי זה משפיע על קבלת ההחלטות עכשיו. אם המצב מתדרדר במהירות, אולי כדאי לדלג על השלב הישראלי ולהתחיל ישר עם עובד זר. ואם הוא יציב או יורד לאט, אפשר להתחיל בקטן ולשדרג כשצריך.
|
💡 שאלה לרופא המשפחה בפגישת הקבע הבאה אצל רופא המשפחה, שאלו אותו ישירות: "מה לפי דעתך הקצב שבו ההורה ילך ויחמיר?". רוב הרופאים יודעים את התשובה אבל לא מציעים אותה אם לא נשאלים. תשובה כנה תעזור לכם לבחור בין סיעוד שעתי ראשוני לבין מעבר ישיר לעובד זר. |
ההמלצה שלנו: לסיעוד 24 שעות, עובד זר
אם ההורה מגיע לרמת תלות שדורשת סיעוד מסביב לשעון, עובד/ת זר/ה במשרה מלאה הוא הפתרון הנכון. הסיבות מעשיות: רציפות, יציבות, מחויבות, וכן גם המסגרת הכספית שעובדת לטובת המשפחה.
מטפלות ישראליות לא בנויות לעבודה של 24 שעות במשרה מלאה. ברוב המקרים אתם תצטרכו לשלם להן שעות ארוכות מאוד במחיר גבוה מאוד, או לחלק את היום בין מספר מטפלות בו זמנית. כל אחת עם עקומת למידה משלה, יום חופשי משלה, ובלי הרצף שמטפל קבוע נותן.
מטפל/ת זר/ה במשרה מלאה ובהעסקה ישירה הוא הסדר יציב, ידוע, וניתן לניהול. אלפי משפחות מנהלות אותו בהצלחה כל יום. וזה גם מסלול שמאפשר חיסכון של ₪7,000 עד ₪8,500 בשנה לעומת חברת סיעוד.
אם החלטתם לכיוון עובד זר, מה הצעד הבא?
אחרי שהחלטתם שעובד/ת זר/ה במשרה מלאה היא הפתרון הנכון, יש שתי שאלות פתוחות לפני שמתחילים לחפש: את מי בכלל מותר להעסיק (אזורי רישיון, ויזות, ותק), ואיזה תאגיד מתאים לכם. שני המאמרים הבאים בשלב הזה מכסים בדיוק את זה. במקביל, אפשר ורצוי להתחיל לראות מי המטפלים/ות הזמינים/ות באייסבתא.
← צפו במטפלים/ות הזמינים/ות באזור שלכם
מאמרים מומלצים בשלב הזה
- את מי אפשר להעסיק (אזורי רישיון + ותק + ויזה הומניטרית)
- תאגיד לעובדים זרים: מה זה, למה חובה, ואיך בוחרים
- חברת סיעוד או העסקה ישירה: איך זורמת הגמלה ולמה זה משנה
- כמה זה עולה באמת: התמונה הכספית המלאה
- מילון מונחים: כל המושגים בעולם הסיעוד